פסק-דין בתיק עת"א 24339-03-13

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, המרצה כעת מאסר בכלא כרמל, לעבור למתקן כליאה במרכז הארץ. העילה העיקרית היא רצונו להיות קרוב לבני משפחתו ובמיוחד בשים לב למצבו של אביו, הסובל ממחלה קשה, דבר המקשה עליו את הניידות והגעה לביקורים בכלא כרמל.

בטרם אתייחס להחלטת שב"ס, ראוי להזכיר כי הכלל הוא, שלאסיר אין את הזכות לבחור את המתקן בו ירצה את מאסרו. עניין שיבוץ אסירים בין מתקני הכליאה מסור לסמכותו של שב"ס, ורק במקרים חריגים בהם מתקבלת החלטה בחוסר סבירות קיצוני, יתערב בית משפט בנושא קביעת מקום כליאתו של אסיר.

כפי שיובהר, סבור אני כי במקרה זה לא מתקיימת עילה המצדיקה התערבות בהחלטת שב"ס.

העותר שובץ בתחילת מאסרו בכלא חרמון, ולאחר שנפלט מהליך טיפולי שם הועבר לכלא כרמל. כאמור, הוא ביקש לעבור לכלא מעשיהו ובקשתו נדחתה.

ראשית אציין כי בעת שהיה העותר בכלא חרמון, לא ידוע על בקשה שהוגשה, או לכל הפחות עתירה, שעניינה העברתו למרכז הארץ. ככל הנראה וכל עוד היה בכלא חרמון, העילה של קרבה למשפחה הייתה פחות משמעותית בעניינו. בכל מקרה, מעת שהועבר על פי שיקולי המערכת לכלא כרמל, וכנגד החלטה זו לא הוגשה בפני עתירה, הרי שהמשך העברתו לכלא אחר תלוי במכלול שיקולים של שב"ס, חלקם שיקולים מערכתיים שעניינם מקומות כליאה, איומים על אסירים וכיוצ"ב, וחלקם שיקולים הקשורים בהתנהגותו של העותר. ככלל, העברה לכלא אחר לבקשת אסיר, היא פריבילגיה הניתנת לאסירים שהתנהגותם חיובית.

במקרה שבפני מתברר, כי על פי מידע שהתקבל בעניינו של העותר, היה העותר מעורב באירועי אלימות בין אסירים בתחום הכלא. לא אתייחס לתוכן המידע, ואולם יצוין כי מדובר במידע מיותר ממקור אחר, ועל בסיס מידע זה החליטה ועדת העברות שלא לאשר את העברתו של העותר לכלא אחר. מדובר בהחלטה בהתאם לנהלי שב"ס, שהתקבלה מטעמים ענייניים, ולא מצאתי עילה להתערב בה.

עם זאת, ובהתחשב בעובדה שמדובר, ככל הנראה, באירוע נקודתי, ולא ראיתי במידעים כי העותר מעורב באלימות או בביצוע עבירות בין כתלי הכלא בדרך כלל, כי אז ראוי להגביל את תוקפה של ההחלטה המונעת את העברתו, למשך זמן סביר, באופן שבו תישקל פנייתו שוב בהתאם לפקודות, ובתוך פרק זמן שאינו ממושך.

לעניין זה סבור אני שיש להביא בחשבון את מחלת האב, במובן זה שההחלטה שלא להעביר את העותר לכלא במרכז תהיה למשך זמן מוגבל, באופן שיהיה מידתי ביחס לצורך המשפחתי של קרבה למקום מגורי ההורים.

אשר על כן, ובד בבד עם דחיית העתירה, אני מורה כי ועדת העברות של שב"ס תדון באפשרות העברתו של העותר לכלא אחר בתוך 90 יום מהמועד בו התקבלה ההחלטה שלא להעבירו לכלא מעשיהו. מובן כי במועד הדיון הבא יבחנו שוב התנהגותו של העותר וכל יתר הנתונים הרלוונטיים לבקשת אסיר לעבור לכלא אחר, ותינתן החלטה חדשה על בסיס מידע עדכני ותוך התייחסות למצבו הבריאותי של אביו של העותר.

בכפוף להנחיה דלעיל, העתירה נדחית.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס .

ניתן היום,  כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.